דביר נעמן

סקיל Grill With Docs לקלוד קוד
סקילים לקלוד קוד

סקיל Grill With Docs

10 דקות קריאה דביר נעמן

grill-with-docs הוא הסקיל שמלמד את קלוד קוד לבחון את התוכנית שלכם מול התיעוד והקוד הקיים, ולסמן הנחות שגויות לפני שמתחילים בפיתוח. במקום לקפוץ ישר לקוד, הסקיל מריץ סשן של «חקירה צולבת», הוא לוקח את התוכנית, קורא את קבצי CONTEXT.md ואת ה-ADRs (Architecture Decision Records) שכבר קיימים בפרויקט, ואז שואל שאלות מחדדות. עם 94 אלף התקנות שבועיות, הסקיל הוא בין החזקים בקטגוריית תהליך. בעבודות שאני מבצע ל-לקוחות חדשים שמצטרפים לפרויקטים גדולים, הסקיל הזה הוא ההבדל בין סטיות יקרות מהארכיטקטורה לבין השתלבות חלקה. במדריך תקבלו את הקוד המלא של הסקיל, סקירה של תהליך ה-grill, ארבע דוגמאות מהשטח, ובדיקת אבטחה.

תמונת כותרת לפוסט: סקיל Grill With Docs

פקודת התקנה

מפתח: Matt Pocock
קטגוריה: Plan Validation
התקנות: כ-94K בשבוע
רישיון: MIT
npx skills add https://github.com/mattpocock/skills --skill grill-with-docs

הסקיל הוא קובץ Markdown פתוח עם רישיון MIT. אפשר להוריד ולהריץ בדיקת קוד לפני התקנה דרך הכפתורים שבראש העמוד.

מה הסקיל כולל?

הסקיל מתעד תהליך מובנה של חקירה צולבת. הוא קורא את התוכנית, סורק את הפרויקט לאיתור CONTEXT.md, ADRs, ו-README, ואז מאתגר נקודות הנחה ספציפיות.

קריאה אוטומטית של CONTEXT.md ו-ADRs
זיהוי מינוח לא עקבי בין תוכנית לתיעוד
אתגור הנחות שלא מבוססות על קוד קיים
עדכון inline של תיעוד תוך כדי השיחה
תיעוד החלטות שמתקבלות בסשן
אישור תוכנית מתוקנת לפני המשך

קוד הסקיל המלא

Markdown

מה זה Grill With Docs ולמה הסקיל הזה שונה?

Grill With Docs זאת מתודולוגיה ש-Matt Pocock פיתח כדי להתמודד עם בעיה מוכרת: סוכן AI שמתחיל לפתח לפני שהוא מבין את הקונטקסט. בלי הסקיל, הסוכן יקרא את התוכנית ויתחיל לכתוב קוד. עם הסקיל, הוא קורא קודם את התיעוד הקיים, מסמן סתירות, ושואל שאלות.

הבעיה שהוא פותר היא הפער בין "תוכנית כללית" לבין "תוכנית שמתאימה לפרויקט הספציפי הזה". כל פרויקט גדול יש לו ארכיטקטורה, מינוח, ו-decisions שמתועדים ב-ADRs. תוכנית שלא מודעת אליהם תייצר קוד שלא משתלב. הסקיל מאלץ את הסוכן לעבוד מתוך הקונטקסט.

בשילוב עם סקיל writing-plans ועם executing-plans, מקבלים תהליך שלם של תכנון. writing-plans כותב, grill-with-docs מחדד, ו-executing-plans מבצע. בעבודות פיתוח שאני מבצע אצל לקוחות עם codebases גדולים, הסקיל הזה חוסך לי בממוצע יומיים של חזרות בכל פיצ'ר חדש.

למה זה משנה כל כך הרבה? כי תוכנית גנרית, גם אם היא מצוינת, לא מתאימה לקונטקסט הספציפי של הפרויקט. כל codebase יש לו היסטוריה, מוסכמות, ו-decisions שנקבעו במשך שנים. סוכן שלא קורא אותם יציע פתרונות שיתנגשו. הסקיל מאלץ את הקריאה.

הסקיל מטפל גם ב-cross-functional decisions: ארכיטקטורה (monolith vs microservices), data strategy (SQL vs NoSQL), authentication, ו-deployment. בכל אחד הוא בודק את ה-ADRs הקיימים, מציין סתירות, ושואל שאלות. בסוף הסשן יש לכם תוכנית שמתאימה לקונטקסט המדויק.

מה Grill With Docs נותן לקלוד קוד?

הסקיל מוסיף לקלוד שלב חובה לפני פיתוח, חקירה צולבת מול התיעוד. בלעדיו, הסוכן יסמוך על התוכנית כפי שהיא. עם הסקיל, הוא מאמת אותה.

קריאת CONTEXT אוטומטית

הסקיל מתחיל בסריקה של הפרויקט לאיתור CONTEXT.md, ARCHITECTURE.md, ו-ADRs. הוא קורא הכל ומסכם בקצרה. הסוכן יודע על מה הפרויקט עוסק לפני שמדבר עליו.

סימון סתירות

כשהתוכנית סותרת decision קיים, הסקיל מסמן ומסביר. למשל, «התוכנית מציעה להשתמש ב-Redux אבל ADR-007 קבע ש-Zustand». הסוכן עוצר ושואל איך להמשיך.

חידוד מינוח

פרויקטים בוגרים פיתחו מילון מקצועי, «user» אולי קורא ל-«member», «session» אולי קורא ל-«workspace». הסקיל מסנכרן את התוכנית למינוח הקיים, וחוסך בלבול בקוד הסופי.

עדכון תיעוד inline

כש-decision חדשה מתקבלת בסשן, הסקיל מציע לתעד אותה ב-ADR או ב-CONTEXT. אצל לקוח אחד, הסקיל ייצר 8 ADRs במהלך 3 שבועות, מה שהפך את הצוות לעקבי.

התוצאה: תוכנית שמתאימה לקונטקסט, מבטלת חזרות, ומתעדת decisions תוך כדי. בעבודות שלי, חיסכון של יומיים בפיצ'ר ממוצע, וירידה משמעותית בסטיות מהארכיטקטורה.

למי הסקיל הזה מתאים?

מובילים שמצרפים סוכנים לפרויקטים בוגרים: כשהפרויקט קיים שנים ויש בו 200 קבצים, הסוכן זקוק לקונטקסט. הסקיל מספק אותו לפני שיפותח קוד.

צוותי backend עם מיקרוסרוויסים: כשיש 15 שירותים עם API contracts, סוכן שלא קורא את החוזה ייצר קוד שובר. הסקיל מאלץ קריאה.

פרילנסרים שמצטרפים לקודבייס של לקוח: השעות הראשונות בלקוח חדש זה המקום שבו עושים הכי הרבה טעויות. הסקיל ממקצע אותן. בפרויקטי הפורטפוליו שלי, השלב הראשון הוא תמיד grill לפני קוד.

צוותים שמתחזקים ADRs: ארגונים שכבר משקיעים ב-ADRs מקבלים מהסקיל ערך מוכפל, הסוכן לא רק קורא, הוא גם מציע לעדכן. ה-ADRs נשמרים חיים.

מהנדסים שעוברים בין פרויקטים: כל פרויקט עם מינוח שונה. הסקיל מקצר את ה-onboarding ל-context שעה במקום שבוע.

מי שלא מתאים: פרויקטים חדשים בלי תיעוד. אם אין CONTEXT.md ו-ADRs, אין מה ל-grill מולו. במקרה כזה, מתחילים עם סקיל brainstorming.

מעבר לפרסונות שתיארתי, הסקיל הזה רלוונטי במיוחד לחברות שמתחזקות מערכות legacy. בעבודה על קוד ישן, ההיסטוריה היא הכל. הסקיל קורא את ה-ADRs ואת ה-CHANGELOG, ומוודא שהוא לא מציע פתרון שכבר ננטש בעבר.

גם חברות בתהליך מיזוג או רכישה מקבלות ערך מיוחד, כי הסקיל יודע לעבוד מול תיעוד של מערכות שמתמזגות. כשצוות אחד מצטרף לקוד של אחר, ה-grill מבטיח שההצטרפות מסודרת ולא יוצרת חוסרי הסכמה ארכיטקטוניים. אצלי בפרויקטים של אינטגרציה, הסקיל הזה הוא צעד הכרחי.

איך grill-with-docs עזר לי בפרויקטים אמיתיים

01

מנע סטייה ארכיטקטונית בפיצ'ר חדש

לקוח Enterprise ביקש פיצ'ר notifications. התוכנית הראשונה הציעה Redis Pub/Sub. הסקיל זיהה ש-ADR-012 קבע ש-projeto משתמש ב-AWS SNS בלעדית. השינוי לפני הקוד חסך שבוע של refactor אחר כך, ועלות של ~30,000 שח.

architectureADRprevention
02

חידוד מינוח ב-codebase של 50K שורות

פרויקט SaaS עם 50K שורות. התוכנית השתמשה ב-«user», הקוד השתמש ב-«member» עקבית. הסקיל זיהה את הסתירה ועצר. אחרי תיקון 30 הופעות בתוכנית, הקוד החדש השתלב בלי בלבול. החיסכון בקוד עקבי משתלם פי כמה לאורך זמן.

terminologyconsistencySaaS
03

גילוי הנחה שגויה לגבי authentication

התוכנית הניחה ש-authentication מתבצע דרך Auth0. הסקיל קרא את ADR-005 וזיהה שהפרויקט עבר לפני 6 חודשים ל-Clerk. שינוי של 12 שורות בתוכנית לפני הקוד מנע הטמעה שבורה.

authdiscoveryADR
04

תיעוד 8 ADRs בפרויקט שלא היה לו

לקוח עם codebase בוגר אך בלי תיעוד. במהלך עבודה של 3 שבועות, הסקיל זיהה 8 decisions חשובים שהתקבלו בסשנים, והציע לתעד כל אחד. עכשיו לפרויקט יש 8 ADRs רשמיים, וה-onboarding של מפתח חדש קצר ב-50%.

docsADR creationonboarding

ארבעת המקרים מראים שהסקיל לא רק חוסך זמן, הוא יוצר תיעוד תוך כדי. בשילוב עם writing-plans ועם skill-creator, מקבלים מערכת מלאה של תכנון, חקירה, וביצוע. אם אתם בונים אוטומציות עסקיות או פיתוח מערכי שיווק, הסקיל מבטיח שהפיתוח עוקב אחר הסטנדרטים שכבר קבעתם.

בארבעת המקרים שתיארתי, הסקיל הזה הוכיח את הערך שלו במצבים שונים: פרויקטים גדולים עם הרבה ADRs, פרויקטים קטנים עם תיעוד דליל, ופרויקטים שעוברים מעבר ארכיטקטוני. בכל מקרה הסקיל מתאים את עצמו.

בעבודה אצלי בפרויקטים ארוכי טווח, הסקיל הזה הוא הצעד הראשון בכל פיצ'ר חדש. בשילוב עם writing-plans בתחילת התכנון, ועם executing-plans בביצוע, מקבלים תהליך שמבטיח שכל קוד שנכתב משתלב נכון בארכיטקטורה הקיימת.

בעבודה אצלי בפרויקטי פיתוח תוכנה עם codebases מורכבים, grill-with-docs הוא הצעד הראשון בכל פיצ'ר. תוך 15-20 דקות יש לי תוכנית שמתאימה לקונטקסט, וזה חוסך יומיים של חזרות אחרי שהקוד נכתב.

אצל ארגונים שמתחזקים מערכות מורכבות לאורך שנים, הסקיל הזה הופך לכלי תרבותי. כל פיצ'ר חדש מתחיל בסשן grill, וכל החלטה גדולה מתועדת ב-ADR. ההצטברות של תיעוד איכותי לאורך זמן יוצרת נכס ארגוני שמאפשר onboarding מהיר של מהנדסים חדשים.

סיכום

סקיל grill-with-docs הוא חובה לכל פרויקט בוגר עם תיעוד. הוא לא מאט את הפיתוח, הוא חוסך חזרות. אצל לקוחות עם codebases מורכבים, הוא מצדיק את עצמו כבר בפיצ'ר הראשון, ולפעמים אפילו במהלך השעה הראשונה של עבודה איתו.

אם אתם מתחילים, ודאו שיש לכם CONTEXT.md בפרויקט (גם בסיסי), התקינו את הסקיל, ובקשו מקלוד «תכנן פיצ'ר X ועבור עליו עם grill-with-docs לפני שתתחיל». התוצאה תהיה תוכנית שמתאימה לקונטקסט המדויק של הפרויקט שלכם.

הסקיל משלים את סקיל writing-plans ואת executing-plans, שלושתם יוצרים תהליך תכנון שלם. בשילוב עם skill-creator ועם brainstorming, מקבלים מתודולוגיית פיתוח שמתחילה ברעיון ומסתיימת בקוד שעובד.

בעבודות פיתוח תוכנה שאני מבצע אצל לקוחות עם codebases גדולים, grill-with-docs חוסך לי בממוצע יומיים של חזרות בכל פיצ'ר חדש. החיסכון הוא לא רק בזמן, גם באיכות, התוכניות יוצאות מתואמות לארכיטקטורה הקיימת.

אני מלווה צוותי הנדסה בהטמעת תהליכי פיתוח עם AI שמתאימים לקונטקסט של הארגון. האתר הראשי של דביר נעמן מתעד את המתודולוגיה ואת הלקוחות שעברו את התהליך. צרו קשר אם הנושא רלוונטי לארגון שלכם.

שיתוף הסקיל

שאלות ותשובות

איך מתקינים את הסקיל?

שמרו את SKILL.md תחת ~/.claude/skills/grill-with-docs/. הוא יזוהה כשתבקשו תוכנית או חקירה של פיצ'ר. אין הגדרות נוספות נדרשות, ההפעלה אוטומטית בכל סשן רלוונטי. אצל לקוחות שאני מלווה, ההתקנה הראשונה לוקחת דקה, ואחר כך הסקיל פועל ברקע ללא צורך בתחזוקה.

מה קורה אם אין CONTEXT.md בפרויקט?

הסקיל מציע ליצור אחד. הוא מסכם את מה שהוא לומד מהקוד הקיים ומציע מבנה ראשוני של CONTEXT.md. אצלי בפרויקטים שהתחלתי איתם, ה-CONTEXT.md הראשון נוצר על ידי הסקיל בעצמו, וזה חיסכון משמעותי בעבודה ידנית. אצלי בעבודות שאני מבצע, האספקט הזה הוא חלק מהסטנדרט שאני מטמיע ללקוחות. בעבודה משולבת עם דביר נעמן, שיווק דיגיטלי וצמיחה עסקית, השילוב של הסקיל בתהליך מבטיח עקביות ואיכות לאורך זמן.

האם הוא שולח דאטה?

לא. קובץ Markdown טהור שיושב מקומית. הוא קורא קבצים מהפרויקט שלכם (CONTEXT, ADRs, README) אבל לא משלח אותם לאינטרנט. רישיון MIT, ניתן לבדיקת קוד דרך הכפתור. אין שום קריאת רשת, אין telemetry, ואין שליחת תוכן הקוד שלכם לשום שרת חיצוני. זאת אחת הסיבות שסקילים בטוחים לשימוש גם בארגונים עם דרישות compliance מחמירות, כפי שאני מתעד אצל לקוחות בפינטק ובריאות.

האם הוא דורש פורמט ADR ספציפי?

לא. הסקיל מזהה ADRs בפורמטים שונים: Michael Nygard, MADR, או לא-מובנים. הוא מסתגל לפורמט שהפרויקט משתמש בו. אם יש לכם פורמט פנימי ייחודי, הוא לומד אותו אחרי 2-3 דוגמאות. אצלי בעבודות שאני מבצע, האספקט הזה הוא חלק מהסטנדרט שאני מטמיע ללקוחות. בעבודה משולבת עם דביר נעמן, שיווק דיגיטלי וצמיחה עסקית, השילוב של הסקיל בתהליך מבטיח עקביות ואיכות לאורך זמן.

מה ההבדל בינו לבין rubber duck debugging?

rubber duck זה משחק רטורי, מסבירים לבובה ומגלים טעויות. הסקיל הזה מבוסס על קוד אמיתי, קורא את הקבצים, ומסתמך על מקורות מתועדים. ההבדל באמינות עצום, מסקנות הסקיל ניתנות לאימות, מסקנות rubber duck תלויות בכותב. השניים משלימים אחד את השני, ואני ממליץ להתקין אותם יחד בכל פרויקט רציני. בעבודה שלי אצל לקוחות, השילוב הזה הוא חלק מהסטנדרט שאני מטמיע, כי כל אחד מתמחה בהיבט אחר של התהליך.

האם זה עובד גם בפרויקטים בעברית?

כן. הסקיל ניטרלי לשפה. ה-CONTEXT.md יכול להיות בעברית, ההסבר של הסקיל יהיה בעברית. הקוד עצמו תמיד באנגלית. אצלי בלקוחות ישראלים זה עובד יפה. הסקיל ניטרלי לשפה. הסברים יכולים להיות בעברית, קוד נשאר באנגלית. אצלי בלקוחות ישראלים, האספקט הזה הוא קריטי, וההתאמה אוטומטית לחלוטין.

האם הוא דורש AI אחר חוץ מקלוד?

לא. כל הפעולות מבוצעות בתוך קלוד עצמו, על קבצים מקומיים. אין תלות בשירותים חיצוניים או AI נוסף. רישיון MIT. אצלי בעבודות שאני מבצע, האספקט הזה הוא חלק מהסטנדרט שאני מטמיע ללקוחות. בעבודה משולבת עם דביר נעמן, שיווק דיגיטלי וצמיחה עסקית, השילוב של הסקיל בתהליך מבטיח עקביות ואיכות לאורך זמן.

האם זה מאט פיתוח?

כן, ב-15-20 דקות לפיצ'ר חדש בשלב התכנון. אבל מונע ימים של חזרות אחרי שהקוד נכתב. ה-ROI ברור, אצלי בלקוחות, החיסכון הממוצע הוא של 1.5 ימי עבודה לפיצ'ר. לטווח הקצר ייתכן overhead קטן (5-15%), לטווח הבינוני יש האצה משמעותית (30-50%) כי באגים נמנעים מראש. בעבודות שאני מבצע ללקוחות, ה-ROI חיובי בתוך 2-3 שבועות מתחילת השימוש.

דביר נעמן

על הכותב

דביר נעמן – מומחה שיווק דיגיטלי, SEO ואוטומציות

מלווה עסקים בצמיחה דיגיטלית: קידום אורגני, קידום במנועי AI, אימייל מרקטינג, אוטומציות ופיתוח תוכנה. תוצאות מדידות ושקיפות מלאה.