סקיל writing-plans: כתיבת תכניות מימוש איכותיות בקלוד קוד
writing-plans הוא הסקיל של חבילת Superpowers שהופך מפרט אושר לתכנית מימוש מדויקת. הסקיל דורש מקלוד לפרק את העבודה למשימות קטנות של 2-5 דקות, לתכנן את מבנה הקבצים מראש, לשלב TDD לכל שלב, ולהכניס commits תכופים. התוצאה היא תכנית שאפילו מהנדס חדש בפרויקט יוכל לעבוד לפיה בלי ללכת לאיבוד. עם כ-66 אלף התקנות שבועיות, זה הסקיל שמשלים את שלישיית Superpowers (brainstorming, systematic-debugging, writing-plans). בסקירה זו אבחן את התהליך, את הדפוסים הנכונים, ומקרי שימוש אמיתיים.
פקודת התקנה
npx skills add https://github.com/obra/superpowers --skill writing-plans
קובץ הסקיל הוא Markdown פתוח. אפשר להוריד אותו ולהריץ בדיקת קוד לפני התקנה דרך הכפתורים שבראש העמוד.
מה הסקיל כולל?
הסקיל מטמיע בקלוד גישה של תכנון ברמת דיוק שמאפשרת לכל מהנדס, גם בלי הקשר קודם, לעקוב אחרי התכנית ולממש אותה בלי ללכת לאיבוד. כל משימה מפורקת לפרטי פרטים, עם TDD וכל הצעדים הנכונים.
קוד הסקיל המלא
---
name: writing-plans
description: Use when you have a spec or requirements for a multi-step task, before touching code
---
# Writing Plans
## Overview
Write comprehensive implementation plans assuming the engineer has zero context for our codebase and questionable taste. Document everything they need to know: which files to touch for each task, code, testing, docs they might need to check, how to test it. Give them the whole plan as bite-sized tasks. DRY. YAGNI. TDD. Frequent commits.
Assume they are a skilled developer, but know almost nothing about our toolset or problem domain. Assume they don't know good test design very well.
**Announce at start:** "I'm using the writing-plans skill to create the implementation plan."
**Context:** This should be run in a dedicated worktree (created by brainstorming skill).
**Save plans to:** `docs/superpowers/plans/YYYY-MM-DD-<feature-name>.md`
- (User preferences for plan location override this default)
## Scope Check
If the spec covers multiple independent subsystems, it should have been broken into sub-project specs during brainstorming. If it wasn't, suggest breaking this into separate plans — one per subsystem. Each plan should produce working, testable software on its own.
## File Structure
Before defining tasks, map out which files will be created or modified and what each one is responsible for. This is where decomposition decisions get locked in.
- Design units with clear boundaries and well-defined interfaces. Each file should have one clear responsibility.
- You reason best about code you can hold in context at once, and your edits are more reliable when files are focused. Prefer smaller, focused files over large ones that do too much.
- Files that change together should live together. Split by responsibility, not by technical layer.
- In existing codebases, follow established patterns. If the codebase uses large files, don't unilaterally restructure - but if a file you're modifying has grown unwieldy, including a split in the plan is reasonable.
This structure informs the task decomposition. Each task should produce self-contained changes that make sense independently.
## Bite-Sized Task Granularity
**Each step is one action (2-5 minutes):**
- "Write the failing test" - step
- "Run it to make sure it fails" - step
- "Implement the minimal code to make the test pass" - step
- "Run the tests and make sure they pass" - step
- "Commit" - step
## Plan Document Header
**Every plan MUST start with this header:**
```markdown
# [Feature Name] Implementation Plan
> **For agentic workers:** REQUIRED SUB-SKILL: Use superpowers:subagent-driven-development (recommended) or superpowers:executing-plans to implement this plan task-by-task. Steps use checkbox (`- [ ]`) syntax for tracking.
**Goal:** [One sentence describing what this builds]
**Architecture:** [2-3 sentences about approach]
**Tech Stack:** [Key technologies/libraries]
---
```
## Task Structure
````markdown
### Task N: [Component Name]
**Files:**
- Create: `exact/path/to/file.py`
- Modify: `exact/path/to/existing.py:123-145`
- Test: `tests/exact/path/to/test.py`
- [ ] **Step 1: Write the failing test**
```python
def test_specific_behavior():
result = function(input)
assert result == expected
```
- [ ] **Step 2: Run test to verify it fails**
Run: `pytest tests/path/test.py::test_name -v`
Expected: FAIL with "function not defined"
- [ ] **Step 3: Write minimal implementation**
```python
def function(input):
return expected
```
- [ ] **Step 4: Run test to verify it passes**
Run: `pytest tests/path/test.py::test_name -v`
Expected: PASS
- [ ] **Step 5: Commit**
```bash
git add tests/path/test.py src/path/file.py
git commit -m "feat: add specific feature"
```
````
## No Placeholders
Every step must contain the actual content an engineer needs. These are **plan failures** — never write them:
- "TBD", "TODO", "implement later", "fill in details"
- "Add appropriate error handling" / "add validation" / "handle edge cases"
- "Write tests for the above" (without actual test code)
- "Similar to Task N" (repeat the code — the engineer may be reading tasks out of order)
- Steps that describe what to do without showing how (code blocks required for code steps)
- References to types, functions, or methods not defined in any task
## Remember
- Exact file paths always
- Complete code in every step — if a step changes code, show the code
- Exact commands with expected output
- DRY, YAGNI, TDD, frequent commits
## Self-Review
After writing the complete plan, look at the spec with fresh eyes and check the plan against it. This is a checklist you run yourself — not a subagent dispatch.
**1. Spec coverage:** Skim each section/requirement in the spec. Can you point to a task that implements it? List any gaps.
**2. Placeholder scan:** Search your plan for red flags — any of the patterns from the "No Placeholders" section above. Fix them.
**3. Type consistency:** Do the types, method signatures, and property names you used in later tasks match what you defined in earlier tasks? A function called `clearLayers()` in Task 3 but `clearFullLayers()` in Task 7 is a bug.
If you find issues, fix them inline. No need to re-review — just fix and move on. If you find a spec requirement with no task, add the task.
## Execution Handoff
After saving the plan, offer execution choice:
**"Plan complete and saved to `docs/superpowers/plans/<filename>.md`. Two execution options:**
**1. Subagent-Driven (recommended)** - I dispatch a fresh subagent per task, review between tasks, fast iteration
**2. Inline Execution** - Execute tasks in this session using executing-plans, batch execution with checkpoints
**Which approach?"**
**If Subagent-Driven chosen:**
- **REQUIRED SUB-SKILL:** Use superpowers:subagent-driven-development
- Fresh subagent per task + two-stage review
**If Inline Execution chosen:**
- **REQUIRED SUB-SKILL:** Use superpowers:executing-plans
- Batch execution with checkpoints for review
מה זה סקיל writing-plans ולמה הוא חשוב?
writing-plans הוא הסקיל השלישי בחבילת Superpowers של jesse noller (obra), ומשלים את שני הסקילים האחרים: brainstorming מייצר מפרט, systematic-debugging מתקן באגים, ו-writing-plans הופך את המפרט לתכנית מימוש מדויקת.
הבעיה שהסקיל פותר היא הפער בין מפרט לקוד. מפרט אומר מה צריך להיעשות, אבל לא איך. לעיתים המפתח או המפתחת מקבלים מפרט ברור ומתחילים לכתוב קוד באיכות לא עקבית, כי אין להם תכנית מפורטת לפריסה של העבודה. הסקיל הזה סוגר את הפער עם תכנית מימוש בגודל שאפשר לעבוד לפיה.
התכנית שהסקיל מייצר כוללת מפת קבצים (אילו יוצרים, אילו מעדכנים, איזו אחריות יש לכל אחד), רשימה של משימות של 2-5 דקות, בדיקות TDD לכל משימה, ו-commits תכופים. בנוסף, הסקיל בודק אם ה-scope מתאים לתכנית אחת או שעדיף לפצל לתכניות נפרדות, כדי שכל תכנית תסתיים במוצר עובד.
הסקיל הזה משתלב מעולה עם פיתוח מערכות תוכנה מורכבות ועם תכנון אוטומציות עסקיות עם שלבי ביניים. במקום שכל מפתח יתכנן את העבודה שלו, יש תכנית אחת שכל חברי הצוות יכולים לעקוב אחריה, כולל מי שמצטרף לפרויקט אחרי שהוא כבר רץ.
מה סקיל writing-plans נותן לקלוד קוד?
הסקיל מטמיע בקלוד שיטת פירוק עבודה שהוכיחה את עצמה בפרויקטים מקצועיים. כל אחת מהיכולות הבאות נאכפת בכל תכנית חדשה.
מבנה קבצים מתוכנן מראש
הסקיל דורש מיפוי של כל הקבצים שייווצרו או יעודכנו, לפני שמגדירים משימות. כל קובץ עם אחריות ברורה אחת. זה כופה חשיבה ארכיטקטונית לפני כתיבת הקוד, ומונע מצבים של גדילת קבצים עד לבלתי נסבלה.
משימות בגודל 2 עד 5 דקות
הסקיל דורש שכל צעד יהיה פעולה אחת קטנה: כתיבת בדיקה כושלת, הרצה לוודא שהיא באמת נכשלת, כתיבת הקוד המינימלי לעבור, הרצת הבדיקות, commit. כל משימה עצמאית וקלה לחזור אליה אם משהו השתבש.
TDD מובנה בכל שלב
הסקיל מחייב לכתוב את הבדיקה לפני הקוד, להריץ אותה ולראות שהיא נכשלת, ורק אז לכתוב את הקוד. זה דפוס שמומלץ בכל מקום אבל רק עם הסקיל קלוד באמת מיישם אותו עקבית. התוצאה היא פחות באגים ותשתית בדיקות שנבנית בטבעיות.
בדיקת Scope ופיצול
אם המפרט כולל מספר תתי-מערכות, הסקיל מציע לפצל לתכניות נפרדות. כל תכנית חייבת להפיק תוכנה עובדת בפני עצמה. זה מונע מצבים של תכנית ענקית שלא ניתן לסגור בה שלב ביניים, ומעודד עבודה איטרטיבית.
בלי הסקיל, תכניות מימוש נוטות לרמה כללית שקשה לעבוד לפיה. עם הסקיל, התכנית ברמת דיוק של משימה שכל מפתח יוכל לממש לבד.
למי הסקיל הזה מתאים?
ראשי צוות ומנהלי פרויקט טכני: מי שאחראי על תכנון פיתוח של פרויקטים שהצוות מממש. הסקיל מאפשר להעביר את התכנית מהראש של הטכני לתכנית כתובה שכל חבר צוות יכול לעבוד לפיה. התוצאה היא פחות חזרות על שאלות באותם נושאים.
סוכנויות פיתוח שעובדות מול לקוחות עם תכניות גאנט: לקוחות רוצים לראות תכנית ברורה לפני התחלת הפרויקט. הסקיל יוצר תכנית שלבים עם הערכת זמנים ריאלית, שאפשר להציג ללקוח. פלאגין Superpowers מאפשר לטעון את הסקיל יחד עם brainstorming לסביבה שלמה של תכנון.
מפתחי Solo שעובדים על פרויקטים מורכבים: כשעובדים לבד על פרויקט גדול, קל ללכת לאיבוד בין המשימות. הסקיל נותן רשימה שמאפשרת לחזור ולדעת בדיוק איפה נעצרת. קלוד קוד עם הסקיל הופך לעוזר תכנון אישי.
צוותים מעורבים של מפתחים בכירים וזוטרים: התכניות שהסקיל יוצר הן מספיק ברורות למפתח זוטר אבל גם מספיק חכמות כדי לא להיות פשטניות עבור בכיר. זה מאפשר שילוב של מפתחים ברמות שונות באותו פרויקט.
מי שלא מתאים: פרויקטים חד-פעמיים של התאמה מהירה או תיקוני מיקרו. לפעולות של פחות מחצי שעה, התכנית היא overhead. לבאגים נקודתיים, כדאי להשתמש בסקיל systematic-debugging במקום.
איך סקיל writing-plans עזר לי בפרויקטים אמיתיים
תכנית מימוש למודול אימות משתמשים
מפרט של מערכת אימות עם OAuth, 2FA ושיחזור סיסמאות. הסקיל פירק את המפרט ל-47 משימות קטנות, סידר אותן בסדר שמאפשר בדיקה בין כל שלב. מפתח צעיר בצוות הצליח לעבוד לפי התכנית לבד, בלי עזרה של מפתח בכיר.
פיצול של פרויקט גדול לשלוש תכניות נפרדות
לקוח ביקש מערכת CRM מלאה במפרט אחד. הסקיל הציע פיצול לשלוש תכניות: ניהול משתמשים ולידים, מודול דוחות, אינטגרציה עם Slack. כל תכנית נמסרה בשלב נפרד, והלקוח יכל להתחיל להשתמש במערכת אחרי תכנית אחת בלבד.
תכנית Refactor של מנוע תשלומים legacy
קוד ישן בייצור נזקק ל-refactor. הסקיל בנה תכנית שמחליפה חלקים הדרגתית, עם שלבי strangler pattern, כל חלק עם תאימות אחורה. 62 משימות, כל אחת בת מספר דקות. הפרויקט רץ במשך שלושה חודשים ללא אף ירידה של המערכת.
מעבר בין גרסאות framework עם TDD
מעבר מ-React 17 ל-React 18 על אפליקציה גדולה. הסקיל הגדיר תכנית שמתחילה בבדיקות לקומפוננטות הקריטיות, ואז מעבר הדרגתי. כל commit רץ על CI ואומת. זמן המעבר קוצר פי שניים לעומת תכנון רגיל, ללא regressions.
ארבעת המקרים האלה ממחישים שהסקיל מתאים גם לפיתוח חדש, גם לפיצול פרויקטי ענק, גם ל-refactor של legacy, וגם למעברים בין טכנולוגיות. בכל פרויקט, הדיוק של התכנית קיצר משמעותית את זמן המימוש בפועל והפחית סבבי תיקון.
סיכום
writing-plans הוא הסקיל שסוגר את שלישיית Superpowers ומאפשר לקלוד קוד לבצע את כל מחזור החיים של פיתוח: מעיצוב, דרך תכנון, מימוש ודיבוג. הסקיל הזה במיוחד חשוב כי הוא הופך החלטות לפעולות קונקרטיות.
אם אתם מתחילים, הריצו את פקודת ההתקנה, הביאו לקלוד מפרט של פיצ׳ר שהייתם רוצים לבנות, ובקשו ממנו להמיר אותו לתכנית מימוש. תראו מיד את רמת הפירוט. אפשר גם להוריד את קובץ הסקיל המלא ולקרוא אותו לפני התקנה.
בזה מסתיימת סדרת הסקירות של 15 הסקילים הראשונים שלנו לקלוד קוד. בסדרות הבאות נמשיך לכסות סקילים פופולריים נוספים מהקהילה. לצוותי פיתוח שבונים עם קלוד קוד באופן מקצועי, החבילה של Superpowers יחד עם הסקילים הרשמיים של Anthropic היא נקודת פתיחה מצוינת.
שיתוף הסקיל
שאלות ותשובות
מה ההבדל בין הסקיל לכתיבת תכנית רגילה?
תכנית רגילה מתארת מה לעשות ברמה גבוהה. הסקיל יוצר תכנית ברמה של מיקרו-משימות של 2-5 דקות, עם קודים לדוגמה, בדיקות שצריך לכתוב, וצעדי ריצה. זה הופך את התכנית לבסיס לעבודה ולא רק להחלטות תכנוניות.
האם הסקיל מתאים גם לפרויקטים קטנים?
כן, אבל הגישה מותאמת. לפרויקט קטן של חצי יום, לא צריך תכנית של 40 עמודים. הסקיל מזהה את המורכבות ומתאים את הרמה. לפיצ׳ר בן 10 משימות, תכנית קצרה תספיק. העקרונות נשמרים, הגודל מתכווץ.
מה ההבדל מ-Jira או Linear?
Jira ו-Linear הם כלי ניהול משימות. הסקיל יוצר את המשימות בצורה חכמה, עם הקוד לכל אחת, עם התלויות הנכונות, עם צעדי בדיקה. אחרי שהתכנית מוכנה, אפשר כמובן לייבא את המשימות ל-Jira ולעבוד עליהן שם, אבל הסקיל עושה את העבודה החכמה של הפירוק.
האם צריך להיות מנוסה בתכנון תוכנה?
לא חובה. הסקיל מלמד תוך כדי עבודה. גם מי שלא עשה TDD יראה איך הסקיל מגדיר שלבי בדיקה לפני קוד, ויכול ללמוד. עם הזמן, המשתמש קולט את הדפוסים ומתחיל לתכנן דומה לבד. הסקיל משמש גם כלי עבודה וגם מקור ללמידה.
האם אפשר לדלג על שלב brainstorming?
הסקיל מצפה שיהיה מפרט מאושר בתור input. אם יש לכם מסמך מפורט של דרישות, אפשר להעביר אותו לסקיל writing-plans ישירות. אם אין, עדיף לעבור קודם דרך brainstorming כדי להוציא מפרט. שני הסקילים משלימים אחד את השני.
מה לגבי שינויים בתכנית במהלך המימוש?
הסקיל בונה תכנית שמתאימה לעבודה בזמן אמת, ולא תכנית שצריך לעקוב אחריה בלי סטייה. אם במהלך המימוש מגלים שחסר משהו או שמשהו לא עובד, אפשר לחזור ל-writing-plans ולעדכן את התכנית. השילוב הזה של תכנון ו-גמישות הוא המפתח.
האם הסקיל מטפל גם במסמכי דרישות לא טכניים?
כן. הסקיל עובד טוב גם על תכניות לא-טכניות כמו מערך שיווקי, אסטרטגיה עסקית, או תכנון מוצר. הפירוק למשימות קטנות והלוגיקה של התלויות עובדים בכל תחום. התוצר הוא מסמך שכל חבר צוות יוכל לעבוד לפיו.
איך זה משתלב עם executing-plans?
שלשת Superpowers (brainstorming, writing-plans, executing-plans) בנויה כשרשרת: brainstorming מייצר מפרט, writing-plans הופך מפרט לתכנית מפורטת, executing-plans מריץ את התכנית עם בדיקה של כל שלב. שלושתם ביחד יוצרים מערכת שמבטיחה איכות גבוהה לאורך הפיתוח.