למה כדאי להבין את המושגים לפני שמתחילים לעבוד?
רוב האנשים פוגשים את Codex כמו שהם פוגשים כל צ'אט של בינה מלאכותית: כותבים שאלה ומקבלים תשובה. ההבדל מתחיל להתגלות רק כשמבינים מה קורה מתחת למכסה. Codex הוא לא חלון שיחה, אלא סביבת עבודה שבה סוכן קורא קבצים, מריץ פקודות, פותח דפדפן, מתחבר לאפליקציות ומבצע משימות בזמן שאתם עושים דברים אחרים. מי שלא מבין את המושגים הבסיסיים ימשיך להשתמש בו כמו בצ'אט, ויפספס את רוב הערך.
החדשות הטובות הן שאף אחד מהמושגים האלה לא דורש ידע בתכנות. פרויקט הוא תיקייה. קובץ הוראות הוא מסמך טקסט עם כללים. סקיל הוא מתכון. משימה מתוזמנת היא פרומפט שנשלח לבד בשעה קבועה. בהדגמה שהניתוח הזה מתבסס עליה, כל 18 המושגים מוצגים על מערכת עבודה אמיתית שמנהלת תוכן, מחקר ותפעול, ורובה בכלל לא עוסקת בפיתוח תוכנה. זה בדיוק הקהל שהכלי הזה יכול לשרת היום.
כדאי לגשת לרשימה עם סדר עדיפויות. חלק מהמושגים תשתמשו בהם כל יום, כמו פרויקטים, קובץ הוראות וסקילים. חלק אחרים, כמו עצי עבודה או תיקיית ההגדרות, מספיק להכיר כדי לא להיבהל כשהם מופיעים בממשק. הניתוח מסמן לאורך הדרך מה חשוב עכשיו ומה יכול לחכות, כדי שתוכלו להתחיל לעבוד כבר השבוע, בלי לעבור קודם קורס שלם.
ארבע שכבות, 18 מושגים
המושגים מתחלקים לארבע קבוצות, וכל קבוצה נבנית על הקודמת. היסודות קובעים איך הסוכן מכיר אתכם ואיך הוא עובד. הסביבה קובעת איפה העבודה קורית. השליטה קובעת כמה זה עולה ומה מותר לו לעשות. והשכבה האחרונה הופכת סוכן אחד לצוות שעובד במקביל, לפי לוח זמנים ואפילו בקול.
יסודות
- פרויקטים: תיקייה שהסוכן מכיר לעומק.
- קובץ הוראות: הכללים של הפרויקט.
- לולאת הסוכן ופקודת היעד.
סביבה
- עבודה מקומית מול עבודה בענן.
- עצי עבודה: עותק לניסויים.
- תיקיית ההגדרות של Codex.
שליטה והתאמה
- מודלים, טוקנים ורמות מאמץ.
- הרשאות: כמה הסוכן שואל לפני פעולה.
- סקילים, תיקיית הסקילים ותוספים.
כלים וקנה מידה
- דפדפן מובנה ואתרים מתארחים.
- תתי-סוכנים ומשימות מתוזמנות.
- מצב קולי שמנהל את הכול.
איך הסוכן מכיר אתכם בלי שתסבירו הכול מחדש?
הבעיה הראשונה שכל מי שעובד עם צ'אט מכיר היא ההתחלה מאפס. בכל שיחה חדשה צריך להסביר שוב מי אתם, מה העסק עושה ועל מה עובדים החודש. המושג הראשון, פרויקט, פותר את זה. פרויקט ב-Codex הוא פשוט תיקייה במחשב עם קבצים ותיקיות משנה. כשפותחים שיחה בתוך פרויקט, הסוכן יכול לקרוא את כל מה שיש שם: כללים, מסמכי ידע, פרויקטים פעילים ואפילו שיחות קודמות. בהדגמה, שאלה פשוטה כמו "מה עשינו בחודש האחרון" קיבלה סיכום מסודר לפי נושאים, כי הסוכן חיפש בעצמו ביומנים ובשיחות הקודמות.
המושג השני הוא קובץ ההוראות של הפרויקט, AGENTS.md. הסיומת נשמעת טכנית, אבל זה מסמך טקסט רגיל שכל אחד יכול לקרוא ולערוך. לפני שהסוכן קורא את ההודעה שלכם, הוא קורא את הקובץ הזה. לכן שמים בו את מה שהסוכן צריך לדעת בכל שיחה: מי אתם, מה המטרה של הפרויקט, כללי עבודה וכללי בטיחות. החלק החשוב ביותר בקובץ שהוצג בהדגמה הוא מפת ניתוב: רשימה שאומרת לסוכן איפה נמצא כל סוג של מידע, כדי שבפרויקט עם אלפי קבצים הוא לא יצטרך לחפש בכל פעם מחדש.
# AGENTS.md
You are the operating system for a small marketing agency.
Goal: save the owner time on operations so they can focus on clients.
## Working rules
- Ask before deleting files or sending anything outside the company.
- Write client-facing text in Hebrew, short paragraphs, no em dashes.
## Routing map
- Business facts, pricing, services -> wiki/business/
- Brand voice and tone -> wiki/voice.md
- Active client projects -> projects/<client>/
- Past decisions and lessons -> memory.mdהמושג השלישי הוא לולאת הסוכן, וזה מה שהופך את Codex לסוכן ולא לצ'אט. כשמבקשים ממנו משהו, הוא חושב, בוחר כלי, מפעיל אותו, בודק מה חזר, ושוב חושב, עד שיש לו תשובה. כלים כאלה נקראים לפעמים רתמה, כי הם עוטפים את המודל ביכולת לפעול. אפשר לפתוח את הלולאה ולראות כל צעד: באיזה קובץ הוא קרא, איזו פקודה הריץ ומה למד. בהדגמה, בקשה למצוא שלוש תגובות מצחיקות בסרטון האחרון הובילה את הסוכן לקרוא קובץ זיכרון, להריץ פקודה שמתחברת ליוטיוב ולמשוך את התגובות. מי שצופה בצעדים האלה לומד מהר מאוד איך לבקש דברים בצורה טובה יותר.
המושג הרביעי הוא הפקודה /goal, שמגדירה יעד שהסוכן ממשיך לרדוף אחריו עד שהוא מושג. סוכנים מודרניים מכוונים מאוד ליעד: כשהם נתקלים במכשול, הם מנסים דרך אחרת במקום לעצור. ככל שהיעד מדיד יותר, למשל "אסוף 257 מקורות ואז כתוב דוח", קל יותר לסוכן לדעת שסיים. בהדגמה, יעד אחד הפיק סצנת פתיחה ו-18 כרטיסי מעבר מונפשים לסרטון, והסוכן צילם מסך ובדק כל אחד לפני שהכריז על סיום. מי שרוצה להעמיק בנושא ימצא ניתוח מלא של לולאות סוכנים ותנאי עצירה, כי זה בדיוק אותו מנגנון.
לתת יעד ולזוז הצידה
אחת הטענות המעניינות בהדגמה היא שהמודלים השתפרו עד כדי כך שניהול צמוד מזיק להם. מי שמכתיב כל צעד קטן מגביל את היכולת של הסוכן לבחור דרך טובה יותר. ההמלצה היא להגדיר היטב את התוצאה הרצויה ואת הדרך לבדוק אותה, ולתת לסוכן לעבוד. זה נכון כל עוד המשימה לא מסוכנת: כשיש סיכון של מחיקה, שליחה החוצה או תשלום, הגבולות צריכים להיות ברורים מראש.
איך עוברים ל-Codex בלי לבנות את המערכת מאפס?
מי שכבר עובד עם Claude Code של Anthropic ישמח לשמוע שהמעבר קצר יותר משנדמה. ההבדל המרכזי בין שתי הסביבות הוא בשמות של הקבצים והתיקיות, לא ברעיון. מה שנקרא שם קובץ הוראות בשם אחד נקרא כאן בשם אחר, והסקילים וההגדרות יושבים בתיקייה אחרת. בהדגמה, פרויקט שנבנה במשך כמה חודשים הפך מוכן לעבודה ב-Codex בלי עבודה ידנית בכלל, כי הסוכן עצמו ביצע את ההעתקה.
שלב 1, לפתוח את הפרויקט הקיים
פותחים ב-Codex את אותה תיקייה שכבר עובדים בה, בלי להעתיק אותה למקום חדש. כך כל המסמכים, הכללים והזיכרון שנצברו נשארים במקום אחד, ושתי הסביבות יכולות לעבוד על אותו בסיס ידע בלי שיהיו שתי גרסאות שמתפצלות לאורך זמן.
שלב 2, לבקש מהסוכן להכין את הפרויקט
כותבים בקשה פשוטה: לקרוא את התיעוד של Codex, לנתח את הפרויקט ולהפוך אותו למוכן לעבודה. הסוכן יוצר עותק של קובץ ההוראות בשם שהוא מזהה, מעתיק את הסקילים לתיקיית הסקילים שלו, ומעביר את קבצי ההגדרות. אין צורך לדעת מראש איפה כל דבר צריך לשבת.
שלב 3, לבדוק את מה שנוצר
אחרי ההעתקה פותחים שיחה חדשה ושואלים שאלה שמחייבת את הסוכן להשתמש בידע של הפרויקט, למשל סיכום של העבודה בחודש האחרון. אם התשובה מדויקת, הסוכן מצא את הכללים ואת מפת הניתוב. אם לא, שואלים אותו מה הוא קרא ומתקנים את מה שחסר.
התוצאה היא מערכת שלא תלויה בכלי אחד. קבצים מקומיים, מסמכי טקסט פשוטים ותיקיות מסודרות עובדים בכל סביבת סוכנים, ואם מחר יופיע כלי חדש, אותו בסיס ידע יעבור גם אליו. זה אחד הלקחים החשובים בהדגמה: להשקיע בידע ובכללים שלכם, ולא בממשק של כלי מסוים. סקירה כללית של הכלי, מה הוא עושה טוב ואיפה הוא פחות חזק, מופיעה בסקירת Codex המלאה.
איפה העבודה קורית: מחשב מקומי, ענן או עותק לניסויים?
המושג החמישי הוא ההבדל בין מקומי לענן, ומבלבל יותר ממה שנראה. מקומי אומר שהדבר קיים רק על המחשב שלפניכם. כש-Codex בונה לכם אתר קטן ומציג אותו בכתובת שמתחילה ב-127.0.0.1 ומסתיימת במספר פורט, הכתובת הזאת נראית כמו קישור לאינטרנט, אבל היא עובדת רק אצלכם. מי שישלח אותה ללקוח יגלה שאצל הלקוח לא נטען כלום. ענן, לעומת זאת, הוא כל דבר שזמין מכל מכשיר. בהדגמה עלתה גם בדיחה מוכרת ברשתות, על מתחיל שמתגאה במה שבנה ביום אחד ומצרף רשימה של כתובות מקומיות שאף אחד לא יכול לפתוח.
גם השיחות עצמן יכולות לרוץ מקומית או בענן. בשיחה מקומית הסוכן עובד על הקבצים שלכם: יוצר, עורך, מוחק ומזיז, ויכול להגיע גם לתיקיית ההורדות או לשולחן העבודה. בשיחת ענן הוא עובד בסביבה מבודדת, ואז לא ניתן לבחור מודל והרשאות באותה צורה. בהדגמה כמעט כל העבודה מקומית, כי כל עוד המחשב דולק אפשר לשלוט בו מהטלפון: אותן שיחות מופיעות באפליקציה, ואפשר לשלוח הודעה מטיול או מארוחת ערב ולבקש, למשל, שהסוכן ישלח במייל קובץ שנשאר על המחשב בבית.
המושג השישי הוא עץ עבודה, שהוא בעצם עותק של הפרויקט שבו אפשר לנסות שינוי בלי לגעת בגרסה הראשית, ואחר כך למזג אותו חזרה. בפיתוח תוכנה זה חשוב מאוד, במיוחד כשכמה אנשים עובדים על אותו קוד. בעבודת ידע כמעט לא צריך את זה, ולפעמים Codex עצמו יציע לעבוד בעותק כזה כשהוא מזהה משימה מסוכנת. מי שמפתח ורוצה להבין את המנגנון לעומק יכול לקרוא על עבודה מסודרת עם עצי עבודה, אבל למי שלא בונה תוכנה מספיק לדעת שזה קיים ולא להיבהל כשזה מופיע.
המושג השביעי הוא תיקיית ההגדרות, .codex, שקיימת בשתי רמות. ברמת הפרויקט היא מחזיקה סוכנים, תהליכים וקובץ הגדרות מקומי שחל רק על אותו פרויקט. ברמת המשתמש היא מחזיקה זיכרונות, שיחות, אוטומציות והגדרות אישיות שחלות על כל פרויקט שתפתחו. כדאי להבין את ההבחנה הזאת בין רמת פרויקט לרמת משתמש, כי היא חוזרת גם בסקילים. לא צריך לתחזק את התיקייה הזאת ידנית: אם משהו לא ברור, שואלים את הסוכן איפה הגדרה מסוימת צריכה לשבת, והוא בודק בתיעוד של עצמו.
מה קובע כמה העבודה עולה ומה מותר לסוכן לעשות?
המושג השמיני הוא בחירת מודל. אפשר לבחור מודל בתחילת שיחה ואפילו להחליף אותו בין הודעה להודעה. לכל מודל יש חוזקות ומחיר משלו: החזק ביותר ברשימה גם שוחק הכי מהר את מגבלת השימוש השבועית, והמודלים הקטנים יותר זולים בהרבה. בממשק התכנות של היצרן, המודל החזק עולה 10 דולר לכל מיליון טוקנים שנכנסים ו-50 דולר לכל מיליון טוקנים שיוצאים. טוקן הוא בערך ארבעה תווים או שלושה רבעים של מילה, ובדוגמה שהוצגה פסקה של 274 תווים יצאה 56 טוקנים. טוקני פלט יקרים יותר, כי הם כוללים גם את כל החשיבה של המודל.
חשוב להבחין בין מחיר לפי טוקנים למחיר של מנוי. מחיר לפי טוקנים רלוונטי כשבונים אוטומציה שקוראת למודל מתוך קוד. בתוך Codex משלמים מנוי חודשי, והשימוש נמדד מול מגבלה שבועית. לפי החישוב שהוצג בהדגמה, מנוי של 200 דולר בחודש שמנוצל עד הסוף שווה בערך 14,000 דולר של שימוש לפי מחירון הטוקנים, ולכן המנוי זול בהרבה. מי שעובר את המגבלה יכול לקנות קרדיטים נוספים בחבילות של אלפים.
המושג התשיעי הוא רמת מאמץ. בתוך כל מודל אפשר לבחור כמה הוא יחשוב: נמוכה, בינונית, גבוהה, גבוהה מאוד, ורמה עליונה שדורשת גישה מלאה כי היא אוטונומית במיוחד. מאמץ גבוה יותר נותן תוצאה חכמה יותר ועולה יותר. מודל חזק במאמץ גבוה כדי לכתוב מייל פשוט הוא בזבוז, ומודל קטן יעשה את העבודה. ההמלצה המעשית בהדגמה לרוב עבודת הידע היא מודל ביניים במאמץ בינוני. לצד זה יש מצב מהיר, שמאיץ את העבודה פי אחד וחצי ושוחק את המכסה מהר יותר.
המושג העשירי הוא הרשאות. בגישה מלאה הסוכן לא עוצר לשאול לפני פעולות. במצב של בקשת אישור הוא שואל לפני עריכת קבצים מחוץ לפרויקט ולפני שימוש באינטרנט, וזו דרך טובה להתחיל ולהבין מה הסוכן עושה בפועל. במצב הביניים הוא שואל רק כשפעולה מזוהה כמסוכנת, כמו מחיקה או קריאות מסוימות לשירותים חיצוניים. אפשר גם לבקש מהסוכן לחסום פעולות מסוימות לגמרי, והוא יכתוב את החסימה לקובץ ההגדרות. כדאי להתחיל זהיר, ולהרחיב רק כשמבינים מה קורה.
איך מלמדים את הסוכן לעשות משהו טוב, פעם אחת ולתמיד?
המושג האחד עשר, והחשוב ביותר לפי ההדגמה, הוא סקיל. סקיל הוא מתכון: תהליך שעשיתם פעם אחת טוב, ושהסוכן יחזור עליו באותה צורה בכל פעם. אם הפנקייקים נשרפו, לא זורקים את המתכון אלא מתקנים בו שורה, למשל לבשל שלושים שניות פחות בכל צד, ובפעם הבאה בודקים שוב. בהדגמה, קובץ וידאו אחד הפך לתיאור ליוטיוב, חותמות זמן, פוסט ללינקדאין וטיוטת מאמר מלאה ברשת X עם צילומי מסך מתוך הסרטון, ושישה סקילים שונים עבדו יחד כדי לייצר את כל זה.
המושג השנים עשר הוא תיקיית הסקילים, .agents, שגם היא קיימת ברמת פרויקט וברמת משתמש. כל סקיל הוא קובץ טקסט עם שני חלקים. החלק העליון הוא מידע קצר שהסוכן קורא כדי להחליט אם להפעיל את הסקיל: שם ותיאור של מתי להשתמש בו. החלק השני הוא פשוט הוראות. סקיל יכול להיות קצר מאוד, כמו בדוגמה הבאה, או ארוך ומפורט, עם הפניות לסקילים אחרים, לקבצי סגנון ולסקריפטים.
---
name: youtube-description
description: Use when the user asks for a YouTube description for a video.
---
Keep it short: 2 to 4 sentences, one paragraph, no bullet points, no em dashes.
1. Read the video outline.
2. Identify the core topic and the main promise to the viewer.
3. Write one short paragraph in the owner's voice (see wiki/voice.md).את הסקילים אפשר להפעיל בשפה רגילה, והסוכן יזהה לבד מתי להשתמש בהם, או ישירות כפקודה עם קו נטוי. הסוד הוא במשוב: אחרי כל הרצה אומרים לסוכן מה עבד ומה לא, ומבקשים שיעדכן את הסקיל. אחרי כמה סבבים התוצאה יציבה ועקבית. בהגדרות של סביבת העבודה שלי יש כלל קבוע שהסוכן לא מפעיל ריבוי סוכנים בלי בקשה מפורשת, וזה בדיוק סוג הכלל שעדיף לכתוב פעם אחת בקובץ מאשר לחזור עליו בכל שיחה.
המושג השלושה עשר הוא תוספים, שמחברים את Codex לאפליקציות שאתם כבר עובדים איתן. בהדגמה היו מחוברים, בין היתר, Gmail וגם ClickUp וגם Canva, ואפשר לחפש בספרייה תוספים לפי תחום: יצירה, פיתוח, תפעול, נתונים ותקשורת. היתרון הוא התחברות פשוטה בלחיצה, בלי מפתחות. כשאין תוסף לאפליקציה מסוימת, עדיין אפשר להתחבר דרך מפתח API ששמור בקובץ סודות, אבל זה דורש קצת יותר עבודה ויותר זהירות.
מה משתנה כשהסוכן עובד בדפדפן, במקביל ולפי לוח זמנים?
המושג הארבעה עשר הוא הדפדפן המובנה. אפשר לפתוח דפדפן בתוך Codex, להתחבר בו לחשבונות, והסוכן יכול להשתמש בחיבורים השמורים כדי לפעול באתרים שאין להם תוסף או ממשק תכנות: למשוך דוח, לפרסם פוסט בקהילה או למלא טופס. בהדגמה הסוכן קיבל תמונה ונתבקש לצייר אותה בעזרת הכלים של אפליקציית עיצוב, והתוצאה הראתה עד כמה יכולת הראייה והשימוש בדפדפן השתפרו. המושג החמישה עשר הוא אתרים: הסוכן יכול להעלות את מה שבנה לכתובת אמיתית, ציבורית או מוגבלת למשתמשים מחוברים, עם נתוני גלישה, דומיין משלכם ואפילו מסד נתונים.
המושג השישה עשר הוא תתי-סוכנים. הסוכן הראשי יכול לחלק עבודה לכמה סוכנים שרצים במקביל, ואפשר לקבוע שהם ישתמשו במודל זול יותר. בהדגמה, הסוכן הראשי שלח ארבעה תתי-סוכנים, כל אחד לתחום אחר: חדשות ברשת X, סרטונים ביוטיוב, דרמות בתעשייה ותגובות של הקהל. אפשר לפתוח כל אחד מהם ולצפות בלולאה שלו, אבל לא צריך לנהל אותם: כשכולם מסיימים, הסוכן הראשי מאחד את הממצאים. כך המודל היקר מתכנן ומסכם, והמודלים הזולים עושים את איסוף המידע.
המושג השבעה עשר הוא משימות מתוזמנות. משימה מתוזמנת היא פרומפט שנשלח אוטומטית לשיחה בזמן שקבעתם, עם אותם קבצים, סקילים ומודל, ובאותה לולאת סוכן. בוחרים פרויקט, בוחרים אם כל הרצה תהיה שיחה חדשה או המשך של שיחה קיימת, בוחרים אם לרוץ מקומית או בענן, וקובעים תדירות: כל שעה, כל יום, כל שבוע או לוח זמנים מותאם. אפשר להגדיר הכול ידנית או פשוט לבקש מהסוכן ליצור את המשימה. זה המקום שבו Codex מפסיק להיות כלי שמחכה לכם והופך לעובד שפועל לבד, ובדיוק מאותה סיבה כדאי להתחיל במשימה קטנה ולבדוק את התוצאות לפני שסומכים עליה.
המושג השמונה עשר מחבר את כל השאר: מצב קולי. בשיחה קולית אפשר לנהל שיחות, להפעיל סקילים, לשלוח תתי-סוכנים ולהגדיר משימות מתוזמנות, בלי להקליד. בהדגמה, בקשה קולית אחת פתחה שיחה חדשה ליצירת תמונה ממוזערת, הסוכן הגדיר לעצמו יעד, עבד בעותק נפרד של הפרויקט, ובסוף שלח את התמונה לשיחה אחרת שעסקה במחקר. כלומר, השיחות יכולות לשלוח זו לזו משימות והודעות, וכל זה זמין גם מהטלפון בזכות השליטה מרחוק.
למי Codex מתאים, ולמי עדיף להתחיל ממשהו פשוט יותר?
הכלי חזק, אבל לא כל אחד צריך את כל השכבות. הרשימות האלה עוזרות להחליט אם להשקיע עכשיו בבניית פרויקט מסודר, עם קובץ הוראות וסקילים, או שעדיף להמשיך בצ'אט רגיל עד שיהיו לכם משימות שחוזרות על עצמן ושווה להפוך אותן לתהליך.
שווה להתחיל
- יש משימות קבועות: תוכן, דוחות, מחקר, תפעול.
- אתם מוכנים להשקיע שעה בקובץ הוראות טוב.
- יש לכם מידע עסקי מפוזר שכדאי לרכז בתיקייה אחת.
- אתם רוצים משימות שרצות לבד לפי לוח זמנים.
- חשוב לכם שהידע לא יהיה נעול בכלי אחד.
עדיף לחכות
- אתם שואלים שאלה בודדת פעם בשבוע.
- אין לכם תהליך שחוזר על עצמו.
- אין מי שיבדוק מה הסוכן עשה במחשב.
- הקבצים רגישים ואין עדיין כללי הרשאות ברורים.
- אתם מצפים לתוצאה מושלמת בלי משוב.
חמש תובנות על עבודה עם Codex
הכול הוא קבצי טקסט
פרויקט הוא תיקייה, הכללים הם מסמך, וסקיל הוא מתכון כתוב. מי שמבין את זה מפסיק לפחד מהממשק ומתחיל לבנות מערכת שאפשר לקרוא, לערוך ולהעביר לכל כלי אחר.
קובץ ההוראות שווה את ההשקעה
שעה אחת על כללים ומפת ניתוב חוסכת הסבר חוזר בכל שיחה. הוא נקרא לפני כל הודעה, ולכן כל שיפור קטן בו משפיע מיד על כל העבודה בפרויקט.
המודל הוא החלטה כלכלית
מודל חזק במאמץ גבוה לכתיבת מייל הוא בזבוז של המכסה. מודל ביניים במאמץ בינוני מתאים לרוב עבודת הידע, ומודל זול מתאים לתתי-סוכנים שאוספים מידע.
סקיל משתפר עם משוב
הסקיל הראשון לא יהיה מושלם. הערך נבנה מסבב לסבב: מריצים, אומרים מה לא עבד, ומבקשים מהסוכן לעדכן את המתכון עד שהתוצאה יציבה ועקבית בכל הרצה.
להתחיל בהרשאות זהירות
מצב שבו הסוכן שואל לפני פעולות מלמד מהר מה הוא עושה בפועל. רק אחרי שמבינים את הדפוסים כדאי להרחיב את ההרשאות ולתת לו לעבוד לבד יותר זמן.
סיכום: מאיפה מתחילים עם Codex?
הדרך הנכונה להתחיל היא לא ללמוד את כל 18 המושגים בבת אחת. פותחים פרויקט אחד, כותבים קובץ הוראות קצר עם כללים ומפת ניתוב, ומתחילים לעבוד במודל ביניים ובהרשאות זהירות. כשמשימה חוזרת על עצמה בפעם השלישית, הופכים אותה לסקיל. כשסקיל עובד טוב ויציב, שוקלים להפעיל אותו כמשימה מתוזמנת. תתי-סוכנים, אתרים ומצב קולי יגיעו בטבעיות כשתצטרכו אותם, ולא לפני כן.
אותו היגיון עובד גם בתהליכים עסקיים מחוץ לסביבת העבודה האישית. תהליך כמו אוטומציה לניהול לידים בנוי בדיוק מאותן שכבות: כללים ברורים, תהליך שחוזר על עצמו, חיבור לאפליקציות, ובדיקה לפני שמשהו יוצא ללקוח. ההבדל הוא שבעסק התהליך צריך לרוץ בצורה אמינה גם כשאף אחד לא יושב מול המחשב.
מי שרוצה לבנות סביבת עבודה כזאת לעסק, עם סוכנים, סקילים ותהליכים שרצים לבד, מוזמן לדבר איתי על זה ולבדוק ביחד מאיזו משימה כדאי להתחיל.
שיתוף הפוסט
שאלות ותשובות
האם צריך לדעת לתכנת כדי לעבוד עם Codex?
לא. רוב המושגים ב-Codex הם קבצי טקסט ותיקיות: פרויקט הוא תיקייה, קובץ ההוראות הוא מסמך עם כללים, וסקיל הוא מתכון כתוב. הסוכן עצמו מריץ את הפקודות ואת הקוד כשצריך. מה שכן חשוב הוא לדעת להגדיר מה רוצים, לתת משוב ברור על התוצאות, ולהבין את ההרשאות, כדי לדעת מה הסוכן רשאי לעשות במחשב שלכם. את כל השאר לומדים תוך כדי עבודה, משיחה לשיחה.
מה ההבדל בין Codex לצ'אט רגיל?
צ'אט רגיל עונה על שאלות ומתחיל כמעט מאפס בכל שיחה. Codex הוא סוכן שעובד בתוך פרויקט: הוא קורא את הכללים שלכם לפני כל הודעה, מריץ פקודות, פותח דפדפן, מתחבר לאפליקציות ובודק את התוצאה בעצמו. אפשר לראות כל צעד בלולאה שלו, להגדיר לו יעד שהוא ממשיך לרדוף אחריו, ולתזמן אותו כך שירוץ לבד בשעות קבועות. ההבדל הזה מורגש כבר בשבוע הראשון של עבודה מסודרת.
מה כותבים בקובץ ההוראות של הפרויקט?
כותבים את מה שהסוכן צריך לדעת בכל שיחה בפרויקט: מי אתם, מה המטרה של הפרויקט, כללי עבודה, כללי בטיחות כמו לשאול לפני מחיקה, ומפת ניתוב שמסבירה איפה נמצא כל סוג של מידע. כדאי להשאיר אותו קצר וממוקד, ולהפנות ממנו למסמכים מפורטים יותר במקום להעתיק את כל הידע לתוך קובץ אחד ארוך. כדאי לעדכן אותו בכל פעם שמגלים שהסוכן חוזר על אותה טעות.
איך בוחרים מודל ורמת מאמץ?
לפי המשימה ולא לפי ההרגל. משימות פשוטות כמו מייל או סיכום קצר לא צריכות את המודל החזק ביותר, והוא רק ישחק את המכסה השבועית. לרוב עבודת הידע מספיק מודל ביניים במאמץ בינוני. מודל חזק במאמץ גבוה שמורים למשימות מורכבות באמת, כמו תכנון מערכת או ניתוח עמוק. אפשר להחליף מודל באמצע שיחה ולבדוק את ההבדל בעצמכם. כך לומדים מהר מה כל מודל עושה טוב.
מה ההבדל בין סקיל לבין קובץ ההוראות?
קובץ ההוראות נקרא בכל שיחה ומחזיק את הכללים הכלליים של הפרויקט. סקיל נטען רק כשצריך אותו ומחזיק הוראות למשימה מסוימת, כמו כתיבת תיאור לסרטון או הכנת דוח שבועי. הסוכן קורא את התיאור הקצר של כל סקיל ומחליט לבד מתי להפעיל אותו. כך הכללים הכלליים נשארים קצרים, והידע המפורט זמין רק כשהוא רלוונטי. גם המכסה נשמרת, כי הסוכן לא קורא הוראות שלא צריך.
האם מסוכן לתת לסוכן גישה מלאה למחשב?
זה תלוי במה שיש במחשב ובמה שהסוכן עושה. בגישה מלאה הוא לא עוצר לשאול, ולכן טעות יכולה למחוק קבצים או לשלוח משהו החוצה. עדיף להתחיל במצב שבו הוא מבקש אישור, ללמוד מה הוא עושה בפועל, ורק אז להרחיב. אפשר גם לבקש ממנו לחסום פעולות מסוימות לגמרי בקובץ ההגדרות, כמו מחיקות או שליחת מיילים. גיבוי קבוע של התיקייה החשובה מוסיף עוד שכבת ביטחון פשוטה.
מתי כדאי להשתמש בתתי-סוכנים?
כשיש הרבה עבודה שאפשר לפצל לחלקים עצמאיים, בעיקר מחקר ואיסוף מידע ממקורות שונים. הסוכן הראשי מחלק את העבודה, כל תת-סוכן עובד במקביל, ובסוף הראשי מאחד את הממצאים. אפשר לקבוע שתתי-הסוכנים ישתמשו במודל זול יותר, וכך החיסכון גדל. למשימה קצרה ופשוטה תתי-סוכנים רק מוסיפים עלות ומורכבות, ולא תמיד משפרים את התוצאה. במקרה כזה סוכן אחד עם הוראות ברורות יעשה עבודה טובה יותר וזולה יותר.
מה צריך לבדוק לפני שמתזמנים משימה?
שהמשימה עבדה טוב כמה פעמים ידנית, שיש לה סקיל יציב, ושההרשאות שלה מוגדרות כך שהיא לא יכולה לגרום נזק. כדאי גם לוודא שהתוצאה נשמרת במקום שקל לבדוק, ושיש דרך לדעת אם משהו נכשל. משימה מקומית רצה רק כשהמחשב דולק, ולכן משימות שחייבות לרוץ בכל מצב מתאימות יותר להרצה בענן. בשבועות הראשונים כדאי לקרוא כל תוצאה לפני שסומכים עליה לגמרי.