למה לבנות מועצת יועצים מסוכני AI?
כמעט כל בעל עסק מכיר את הרגע: יש החלטה שעולה הרבה כסף או הרבה זמן, יש שלוש או ארבע דרכים לפעול, ואין עם מי להתייעץ ברצינות. שותפים ועובדים מכירים את העסק מבפנים, אבל לעתים קרובות חושבים כמוכם. יועצים חיצוניים עולים כסף ולא זמינים בעשר בלילה. התוצאה היא שהחלטות חשובות מתקבלות מתוך נקודת מבט אחת, ואף אחד לא שואל את השאלה הלא נוחה לפני שכבר מאוחר מדי לשנות כיוון.
הרעיון שהניתוח הזה בוחן הוא מועצת יועצים שבנויה כולה מסוכנים בתוך Claude Code. שבעה סוכנים, שכל אחד מהם בנוי בהשראת אדם אמיתי מעולם העסקים: ג'ף בזוס, פול גרהם, אלכס הורמוזי, גארי וי, דן מרטל, ג'ינו וויקמן ו-וורן באפט. כל סוכן מחזיק שאלה אחת שהוא אחראי עליה, מאגר ידע שנאסף מהחומרים הפומביים של אותו אדם, וכללים ברורים לאופן שבו הוא מקבל החלטות. שולחים להם שאלה עם אפשרויות, והם כותבים עמדות, מתווכחים ומצביעים.
חשוב להבין מה המערכת הזאת לא עושה: היא לא מחליטה במקומכם. בהדגמה שהניתוח הזה מתבסס עליה, ההחלטה של המועצה לא מתקבלת באופן עיוור. הערך הוא בקריאת העמדות, בטיעונים שלא חשבתם עליהם, ובמחלוקות שחושפות סיכון שלא ראיתם. לפעמים קריאת הדיון גורמת לחשוב על הבעיה בצורה אחרת לגמרי, גם כשבסוף לא הולכים עם ההמלצה. זו נקודת המוצא של כל מה שבא אחר כך: להוציא החוצה את החשיבה, ולהשאיר אצלכם את ההבנה.
מה יש במוח של כל יועץ?
כל יועץ במועצה הוא קובץ סוכן קצר יחסית, שמפנה לתיקייה גדולה של קבצי טקסט שנקראת המוח שלו. הקובץ הקצר מגדיר מי הוא, איזו שאלה הוא מחזיק ואיך הוא מתווכח. המוח מחזיק את החומר עצמו, מחולק לשש שכבות שהסוכן קורא רק כשהוא צריך אותן, כדי לא להעמיס את כל המידע על כל הודעה ולשמור על הקול האמיתי של כל דמות.
דף הכללים
- שמונה כללים שלפיהם היועץ מחליט.
- תפיסת העולם שלו במשפטים קצרים.
- הקובץ הראשון שנקרא בכל דיון.
מסגרות חשיבה
- המודלים שהוא חוזר אליהם שוב ושוב.
- למשל משוואת הערך של הורמוזי.
- לולאת ההחלטה והשאלות הקבועות שלו.
עמדות
- מה הוא חושב על נושאים מוגדרים.
- תמחור, גיוס, צמיחה וסיכון.
- מאפשר להשוות עמדות בין יועצים.
סיפורים
- סיפורים שהוא עצמו סיפר בפומבי.
- נותנים לתשובות תחושה אישית.
- ממחישים עיקרון דרך מקרה אמיתי.
קול
- איך הוא מדבר ואיך הוא מתווכח.
- מה הוא עונה כשלא מסכימים איתו.
- שומר שהיועצים לא יישמעו אותו דבר.
ספרים ומקורות
- רשימת המקורות שמהם נבנה המוח.
- ספרים, הרצאות, פוסטים וסרטונים.
- מאפשר לבדוק מאיפה הגיעה טענה.
איך מתנהל דיון של שלושה סבבים?
הלב של המערכת הוא תהליך קבוע של שלושה סבבים, ומי שמנהל אותו הוא Claude Code עצמו בתפקיד יושב הראש. הוא מקבל את השאלה, מחליט אילו יועצים רלוונטיים לה, מפעיל אותם, אוסף את התשובות ומחליט מה קורה בסבב הבא. היועצים לא מדברים זה עם זה ישירות. כל אחד מהם מדבר עם יושב הראש, ויושב הראש מעביר עמדות, מצמיד יריבים ומבקש מכל אחד להגיב לטיעון מסוים.
סבב 1, עמדות פתיחה וציונים
כל יועץ קורא את השאלה, את המידע העסקי ואת האפשרויות, וכותב עמדת פתיחה. הוא בוחר אפשרות, נותן לה ציון מעשר ומסביר למה. בהדגמה עלתה שאלה על כנס פרונטלי עם ארבע אפשרויות, וכל שבעת היועצים בחרו באפשרות השנייה, עם ציון ממוצע של 7.1. בזוס נתן לה שבע, גרהם שש, והורמוזי שמונה, כל אחד מהזווית שלו.
סבב 2, עימות מכוון
כאן נכנס הצעד החכם ביותר במערכת. כשכל היועצים מסכימים בסבב הראשון, יושב הראש לא מברך על הקונצנזוס אלא רואה בו סימן אזהרה. בהדגמה הוא ביקש מבאפט וממרטל לטעון בעד אפשרות אחרת בכל הכוח, כדי לבדוק אם ההסכמה מחזיקה מול ביקורת אמיתית. היועצים קוראים את העמדות של האחרים, עונים, מסכימים או חולקים, ומנסים לשכנע.
סבב 3, הצבעה והכרעה
בסבב האחרון כל יועץ מצביע שוב, אחרי שראה את כל הטיעונים. הציונים משוקללים לפי מידת הרלוונטיות של כל יועץ לשאלה, והתוצאה נשמרת כהכרעה מסודרת: ההמלצה, התנאים שלה, הנקודות המרכזיות שעלו, ואיך כל יועץ הגיע לעמדה שלו. בהדגמה ההכרעה הייתה ללכת על האפשרות השנייה בתנאים: תקרה של 120 מקומות, ולא לחתום על שום התחייבות עד ש-50 חברים משלמים מראש.
כל דיון נשמר כקבצים בתיקיית הפרויקט: התדריך, כל סבב, וההכרעה הסופית, שאפשר להוריד כקובץ PDF ולשלוח לצוות. מעל זה נבנה ממשק חזותי שמציג את היועצים יושבים סביב שולחן, מדברים ומצביעים, ומאפשר להריץ שוב דיון ישן. הממשק נחמד, אבל הוא רק שכבה של תצוגה. אותו סקיל רץ בדיוק אותו דבר גם בלי הממשק, ומחזיר את ההכרעה ואת כל המידע ישירות בתוך Claude Code. מי שרוצה רק את התוצאה לא צריך לבנות שום דבר מעבר לסקיל.
הסכמה מלאה היא נורה צהובה
הפרט הזה שווה העתקה גם למי שלא בונה מועצה שלמה. כשכל הדעות מצביעות לאותו כיוון כבר בסבב הראשון, יש שתי אפשרויות: או שההחלטה באמת ברורה, או שהשאלה נוסחה כך שהיא דוחפת לתשובה אחת. מודלים נוטים להסכים עם מי ששואל אותם, וגם עם עצמם. הכלל שיושב הראש מפעיל, לבקש משניים מהיועצים לתקוף את העמדה המובילה בכוונה, הוא הדרך הפשוטה ביותר לבדוק שההסכמה לא נולדה מניסוח מוטה של השאלה.
שבעה יועצים, שבע שאלות שונות?
הסיבה שהמועצה עובדת היא שכל יועץ לא אמור לענות על הכל. כל אחד מהם מחזיק שאלה אחת שהוא אחראי עליה, ובוחן את ההחלטה דרכה. כך מתקבלות שבע זוויות שונות על אותה בעיה, במקום שבע גרסאות של אותה תשובה כללית. זה ההבדל בין מועצה לבין לבקש ממודל אחד "לחשוב מכמה כיוונים": כשכל כיסא בנוי על מקורות אחרים ועל כללים אחרים, המחלוקות אמיתיות יותר. השאלות שהוצגו בהדגמה, ואלה שנגזרות מהתחומים של היועצים האחרים, נראות בערך כך:
- ג'ף בזוס: האם זה ההימור הנכון, ועד כמה קל לחזור ממנו אם מתברר שטעינו?
- פול גרהם: האם אנשים באמת רוצים את זה, והאם זה צומח?
- וורן באפט: מה ההחלטה עושה למזומנים, לסיכון ולערך לטווח ארוך?
- אלכס הורמוזי: האם ההצעה, התמחור והמכירה בנויים נכון?
- גארי וי: איך זה משפיע על הקהל, על תשומת הלב ועל המותג?
- דן מרטל: איך זה משפיע על הזמן של בעל העסק ועל מה שאפשר להאציל?
- ג'ינו וויקמן: האם יש לעסק את המבנה, האנשים והתהליכים כדי לבצע את זה?
יושב הראש לא חייב להפעיל את כולם. אם השאלה נוגעת רק לחלק מהתחומים, הוא בוחר רק את היועצים הרלוונטיים. בהדגמה, שאלה על גיוס איש מכירות ראשון מול המשך מכירה עצמאית הפעילה רק ארבעה יועצים: גרהם, הורמוזי, מרטל ובאפט. זה חוסך עלות וגם משפר את הדיון, כי יועץ שהשאלה לא בתחום שלו נוטה להוסיף רעש ולא תובנה. השאלה על הכנס, לעומת זאת, נגעה בכסף, בקהל, בתפעול ובסיכון, ולכן הופעלו כל השבעה.
וההרכב לא קבוע. היועצים שנבחרו מתאימים למי שבונה עסק של תוכן, הדרכה ומכירות, אבל עסק אחר צריך כיסאות אחרים. מי שמנהל משרד עורכי דין, חברת בנייה או מסעדה יכול להחליף יועץ אחד או שניים בדמויות שרלוונטיות לתחום שלו, או בדמויות שהן לא אנשים בכלל, כמו יועץ מס, מנהל כספים או מומחה רגולציה. המבנה נשאר זהה, ורק המוחות מתחלפים.
למה סוכני משנה ולא צוות סוכנים?
ב-Claude Code יש שתי דרכים מרכזיות להפעיל כמה סוכנים יחד. הראשונה היא סוכני משנה: סוכן ראשי אחד שמפעיל סוכנים נפרדים, מקבל מהם תשובה, ומחליט מה הלאה. השנייה היא צוות סוכנים, שבו הסוכנים מתקשרים זה עם זה ישירות ומתאמים את העבודה ביניהם. ההחלטה בהדגמה הייתה ללכת על סוכני משנה, ולא מדובר בבחירה מקרית: המערכת התחילה דווקא כצוות סוכנים, ועברה לסוכני משנה אחרי שנבחנו שתי הגרסאות על אותן שאלות.
שלוש סיבות הובילו להחלטה. הראשונה היא שהתשובות כמעט לא היו שונות: צוות הסוכנים לא הביא תובנות טובות יותר מסוכני המשנה. השנייה היא עלות, כי סוכני משנה זולים יותר להפעלה, ובמערכת שמפעילים כמה פעמים בשבוע ההבדל מצטבר. השלישית היא אולי החשובה ביותר: עם יושב ראש אחד שמנהל את הדיון, קל יותר לשמור על הקול הייחודי של כל יועץ ועל סדר ברור של סבבים. כשסוכנים מדברים ישירות זה עם זה, הם נוטים להתקרב זה לזה בסגנון ובעמדות.
זו הבחנה שחוזרת גם במסגרות אחרות לבניית מערכות מרובות סוכנים, כמו הכלי CrewAI לניהול צוותי סוכנים, שבהן צריך לבחור בין מבנה של מנהל ועוזרים לבין סוכנים שמשתפים פעולה באופן חופשי. הכלל המעשי פשוט: כשיש תהליך מוגדר עם שלבים ברורים, מנהל אחד שמחזיק את הסדר עדיף. אצלי, בהגדרות של Claude Code אין ריבוי סוכנים בלי בקשה מפורשת, ומועצה כזו היא בדיוק סוג המשימה שבה כדאי לבקש אותו, כי הפיצול לכמה קולות הוא כל המטרה.
איך בונים מוח של יועץ מתוך מקורות פומביים?
החלק שדורש הכי הרבה עבודה הוא לא הסקיל עצמו, אלא המוחות. כל מוח נבנה מחומרים פומביים בלבד: סרטונים, הרצאות, פוסטים ברשתות, מאמרים וספרים. סוכני מחקר עברו על החומרים האלה, חילצו מהם כללים, מסגרות חשיבה, עמדות וסיפורים, וסידרו אותם בקבצי טקסט פשוטים. אצל הורמוזי לבדו מדובר ב-124 מקורות וביותר מ-1.3 מיליון מילים, ואותו תהליך חזר על עצמו שש פעמים נוספות. מבנה התיקיות נראה בערך כך:
.claude/
agents/
council-bezos.md
council-buffett.md
council-hormozi.md
... # one short agent file per seat
skills/
council/
SKILL.md # the chair: rounds, voting, verdict
brains/
hormozi/
hot.md # 8 decision rules + worldview
frameworks/
positions/
stories/
voice.md
sources.md
sessions/ # every debate: brief, rounds, verdictשימו לב לחלוקה: קובץ הסוכן קצר, והוא בעיקר מפנה. הוא אומר לסוכן לקרוא קודם את דף הכללים, ולפנות לתיקיות האחרות רק כשהשאלה דורשת את זה. כך כל יועץ לא נטען עם מיליון מילים בכל הודעה, אלא שולף את מה שרלוונטי לשאלה. זה אותו עיקרון שעומד מאחורי הפיכת הידע של מומחה לסוכן שעובד כמוהו: הידע נשמר בקבצים מסודרים, והסוכן יודע איפה לחפש. מי שרוצה להוסיף יועץ חדש פשוט מבקש מ-Claude Code לבנות עוד אחד באותו מבנה בדיוק, על בסיס החומרים של מישהו אחר.
כדאי לזכור גם את הגבול: המוח הוא פרשנות של חומרים פומביים, לא האדם עצמו. סוכן שנבנה בהשראת משקיע מפורסם יודע לחזור על העקרונות שהוא דיבר עליהם, אבל לא יודע מה הוא היה אומר על העסק הספציפי שלכם. לכן הניסוח הנכון הוא דמויות בהשראת, ולא העתקים. ובעסקים שבהם יש מומחים אמיתיים בצוות, כמו מנהלת כספים או יועץ משפטי, אפשר לבנות את המוח מהחומרים הפנימיים שלהם, וכך לקבל יועץ שמכיר באמת את ההקשר של העסק.
איך מנסחים שאלה שהמועצה יכולה להכריע בה?
מועצה טובה מקבלת שאלה טובה. השאלה צריכה להגיע עם הקשר, ובמערכת שמחוברת לקבצים, ליומן ולתמלולי פגישות של העסק, חלק גדול מההקשר נשלף אוטומטית. אם חסר מידע, יושב הראש עוצר ושואל לפני שהוא שולח את השאלה ליועצים. ובכל זאת, יש שבעה רכיבים שכדאי לתת במפורש בכל שאלה, כי בלעדיהם גם היועצים הטובים ביותר עונים על משהו כללי מדי:
Decision: Should we run an in-person event next summer?
Options:
A. No event, invest in online cohorts
B. Paid annual tier that includes the event, capped seats
C. Open ticketed event
D. Partner with an existing conference
Real numbers: revenue, team size, current members, margins
Limits: budget ceiling, deadline, hours the owner can give
Success looks like: what result, by when
Currently leaning: B, because ... (say why)הרכיב הראשון הוא ההחלטה עצמה, בניסוח של מה אתם רוצים שהמועצה תגיד לכם. השני הוא אפשרויות: לפחות שתיים או שלוש. בלי אפשרויות מוגדרות, כל יועץ ממציא כיוון משלו, ובסוף מקבלים שבע דרכים שונות ותחושה של עומס, כשבפועל כולן אולי וריאציות של אותה אפשרות. השלישי הוא מספרים אמיתיים, כמו הכנסות וגודל צוות, ככל שנוח לכם לשתף. הרביעי הוא מגבלות: תקציב, מועדים ושעות. החמישי הוא איך נראית הצלחה, ועד מתי. זה הרכיב שהכי קל לשכוח, והוא קובע את כל השיקולים.
הרכיב האחרון הוא הכי מעניין: לאן אתם נוטים כרגע, ולמה. נשמע מוזר לגלות את הדעה שלכם למועצה שאמורה לבדוק אותה, אבל זו בדיוק הנקודה. מודלים נוטים להסכים עם מי ששואל אותם, וכשהנטייה כתובה במפורש, היועצים יכולים לתקוף אותה ישירות במקום לאשר אותה בשקט. כל יועץ מחזיק בעקרונות משלו, ולכן הוא עשוי לאשר אתכם או לשכנע אתכם בהפך, אבל לא מתוך רצון לרצות. ומי שלא בטוח איך לנסח, יכול פשוט לדבר עם Claude Code על הבעיה כמה דקות ולבקש ממנו להפוך את השיחה לתדריך מסודר למועצה.
להוציא החוצה את החשיבה, לא את ההבנה?
הרעיון הרחב שמאחורי המועצה הולך הרבה מעבר לאנשי עסקים מפורסמים. לכל אחד יש מומחיות בכמה תחומים, ואף אחד לא מומחה בכל תחום. סוכנים מאפשרים לאחסן ידע של תחומים שאתם לא שולטים בהם, ולהתייעץ איתו כשצריך. הדוגמה שהוצגה היא אבטחה: מי שבונה אפליקציה ולא מבין הרבה באבטחת מידע יכול לבנות סוכן אבטחה, לבקש ממנו לחקור את התחום, לקרוא מאמרים וספרים, לצפות בהרצאות, ולשמור את הידע בסקיל או במוח משלו. נקודת פתיחה טובה לזה היא סקיל שמרכז נהלי אבטחה מומלצים לקוד, שאפשר להרחיב עם מקורות נוספים.
מכאן קצרה הדרך למועצות קטנות וממוקדות. סוכן אבטחה וסוכן בתפקיד מנהל טכנולוגיות יכולים להתווכח על החלטה טכנית, למשל האם לשחרר פיצ'ר מהר או לחכות לבדיקה מעמיקה, ולהחזיר הכרעה עם הנימוקים של שני הצדדים. אותו מבנה עובד לשיווק מול כספים, למכירות מול שירות, או לכל שני תחומים שמושכים לכיוונים שונים. כשיש שני מומחים שמתווכחים, הביטחון בתשובה גבוה יותר מאשר כשמומחה אחד מסכים עם עצמו.
אבל יש כאן כלל שאסור לוותר עליו: מוציאים החוצה את החשיבה, לא את ההבנה. כשהסוכן חוזר עם "על בסיס המחקר שלי, זו ההמלצה", התפקיד שלכם הוא לקרוא, לעבד ולהבין, ולא לקבל באופן עיוור. המועצה טובה בלהציף נקודות עיוורות, בלהכריח אתכם לנסח את ההחלטה בצורה מסודרת, ובלתת שם לסיכון שהרגשתם ולא הצלחתם להגדיר. היא לא מחליפה את האחריות שלכם על ההחלטה, ולא יודעת דברים על העסק שלא סיפרתם לה.
מתי מועצה כזו שווה את המאמץ?
בניית מועצה מלאה עם מוחות מבוססי מקורות היא השקעה, וגם הרצה של כל דיון עולה טוקנים וזמן. לא כל החלטה מצדיקה שבעה יועצים ושלושה סבבים. הרשימות הבאות עוזרות להחליט מתי להפעיל את המועצה, ומתי מספיקה שיחה רגילה עם שאלה ממוקדת אחת.
שווה מועצה
- יש שתיים עד ארבע אפשרויות מוגדרות.
- ההחלטה עולה הרבה כסף או קשה לחזור ממנה.
- יש מספרים ומגבלות שאפשר לתת.
- אתם כבר נוטים לכיוון ורוצים לבדוק אותו.
- ההחלטה נוגעת בכמה תחומים: כסף, אנשים, שיווק.
מספיקה שיחה
- יש תשובה נכונה אחת שאפשר לבדוק.
- ההחלטה קטנה וקל לשנות אותה.
- אין לכם מידע אמיתי לתת למועצה.
- אתם מחפשים אישור ולא ביקורת.
- השאלה דורשת מומחה מוסמך, כמו עורך דין.
חמש תובנות על מועצת יועצים מסוכנים
כיסא אחד, שאלה אחת
המועצה עובדת כי כל יועץ אחראי על זווית אחת ברורה: סיכון, ביקוש, תמחור או תפעול. שבעה סוכנים כלליים יחזירו שבע גרסאות של אותה תשובה, ולא דיון אמיתי שחושף מחלוקות.
הסכמה מיידית היא אזהרה
כשכל היועצים מסכימים בסבב הראשון, כדאי לבקש משניים מהם לתקוף את העמדה המובילה בכוונה. אם ההחלטה מחזיקה מול ביקורת מכוונת, אפשר לסמוך עליה הרבה יותר.
סוכני משנה מספיקים
צוות סוכנים שמדבר ישירות לא הביא תשובות טובות יותר, ועלה יותר. יושב ראש אחד שמנהל סבבים שומר על סדר, על עלות נמוכה ועל קול ייחודי לכל יועץ.
המוח נמצא בקבצים
קובץ סוכן קצר שמפנה לתיקיות של כללים, מסגרות, עמדות וסיפורים עדיף על פרומפט ענק. הסוכן שולף רק את מה שהשאלה צריכה, ואפשר להחליף יועץ בלי לגעת בשאר.
ההחלטה נשארת אצלכם
המועצה מציפה נקודות עיוורות ומכריחה לנסח את ההחלטה בצורה מסודרת, אבל היא לא אחראית עליה. קוראים את העמדות, מבינים את הטיעונים, ורק אז מחליטים, גם אם בניגוד להמלצה.
סיכום: איך מתחילים מועצה משלכם?
לא צריך להתחיל משבעה יועצים ומיליוני מילים. מתחילים מהחלטה אמיתית אחת שעומדת על הפרק, ומשניים או שלושה יועצים עם זוויות שונות באמת, למשל כסף, לקוחות ותפעול. לכל אחד כותבים קובץ סוכן קצר עם שאלה אחת שהוא מחזיק ושמונה כללים שלפיהם הוא מחליט. מוסיפים סקיל של יושב ראש שמריץ שלושה סבבים, מבקש עימות כשיש הסכמה מלאה, ושומר את ההכרעה בקובץ. אחרי שזה עובד על כמה החלטות, מעמיקים את המוחות ומוסיפים כיסאות.
המועצה טובה רק כמו המספרים שהיא מקבלת. עסק שהנתונים שלו מפוזרים בין גיליונות, מערכות ותיבות מייל יקבל דיון על בסיס ניחושים. לכן הצעד שמשפר את איכות ההחלטות יותר מכל יועץ נוסף הוא לרכז את המדדים החשובים במקום אחד, למשל באמצעות דשבורד מנהלים שמציג את המספרים של העסק בזמן אמת, ולתת לסוכנים לקרוא משם. כשההקשר זמין, יושב הראש שולף אותו בעצמו, והיועצים מתווכחים על המציאות ולא על הערכות.
מי שרוצה לבנות מערכת כזו לעסק שלו, עם יועצים שמותאמים לתחום ולנתונים האמיתיים, מוזמן לדבר איתי על זה ולבדוק ביחד מאיזו החלטה כדאי להתחיל.
שיתוף הפוסט
שאלות ותשובות
מה זו מועצת יועצים מסוכני AI?
זו מערכת שבה כמה סוכני AI, שכל אחד מהם בנוי סביב דרך חשיבה של מומחה או של איש עסקים מוכר, מקבלים את אותה שאלה עסקית. כל סוכן כותב עמדה ונותן ציון לכל אפשרות, הסוכנים מתווכחים בניהול של סוכן יושב ראש, ובסוף מצביעים. התוצאה היא הכרעה מסודרת עם המלצה, תנאים ונימוקים של כל יועץ, שאתם קוראים לפני שאתם מחליטים בעצמכם, ושנשמרת כקובץ שאפשר לשלוח לצוות.
האם הסוכנים באמת חושבים כמו האנשים שבהשראתם נבנו?
לא במלואם. כל מוח נבנה מחומרים פומביים, כמו הרצאות, ספרים, פוסטים וסרטונים, ולכן הסוכן יודע לחזור על העקרונות, המסגרות והעמדות שהאדם הציג בפומבי. הוא לא יודע מה האדם היה אומר על העסק הספציפי שלכם, ולא מכיר דברים שלא פורסמו. נכון יותר לראות בכל יועץ דמות בהשראת, שמייצגת זווית חשיבה מסוימת, ולא העתק של אדם אמיתי שאפשר לסמוך עליו כמו על היועץ עצמו.
למה שלושה סבבים ולא שאלה אחת לכל יועץ?
שאלה אחת לכל יועץ נותנת שבע עמדות נפרדות, אבל לא בודקת אותן. הסבב השני מכריח כל יועץ להגיב לטיעונים של האחרים, ומאפשר ליושב הראש לבקש עימות מכוון כשיש הסכמה מהירה מדי. הסבב השלישי הוא הצבעה אחרי שכל הטיעונים כבר על השולחן. כך ההכרעה הסופית משקפת עמדות שעברו ביקורת, ולא רק רושם ראשוני של כל סוכן.
מה ההבדל בין סוכני משנה לצוות סוכנים במקרה הזה?
בסוכני משנה יש סוכן ראשי אחד, יושב הראש, שמפעיל כל יועץ בנפרד ומעביר ביניהם את העמדות. בצוות סוכנים הסוכנים מדברים זה עם זה ישירות. בהדגמה נבדקו שתי הגישות, והתשובות היו דומות מאוד, אבל סוכני המשנה היו זולים יותר, מסודרים יותר, ושמרו טוב יותר על הקול הייחודי של כל יועץ. לכן המערכת עברה לסוכני משנה, ונשארה איתם מאז.
כמה זמן ועבודה לוקח לבנות מוח של יועץ?
את רוב העבודה עושים סוכני מחקר: הם עוברים על החומרים הפומביים, מחלצים כללים, מסגרות, עמדות וסיפורים, ומסדרים אותם בקבצי טקסט. אצל יועץ אחד בהדגמה מדובר ב-124 מקורות ויותר מ-1.3 מיליון מילים. אפשר להתחיל במוח קטן בהרבה, עם דף כללים ועשרה מקורות מרכזיים, ולהעמיק אותו בהדרגה לפי השאלות שעולות בדיונים ולפי הפערים שמתגלים בתשובות.
האם אפשר להחליף את היועצים בדמויות אחרות?
כן, וזה אחד היתרונות של המבנה. כל יועץ הוא קובץ סוכן ותיקיית מוח, ולכן אפשר להסיר אחד ולהוסיף אחר בלי לשנות את שאר המערכת. מבקשים מ-Claude Code לבנות יועץ חדש באותו מבנה בדיוק, על בסיס חומרים של אדם אחר או של תחום מקצועי, כמו מיסוי, רגולציה, אבטחת מידע או שיווק דיגיטלי, לפי מה שהעסק שלכם צריך.
מה צריך לכלול בשאלה שנשלחת למועצה?
ההחלטה עצמה, לפחות שתיים או שלוש אפשרויות מוגדרות, מספרים אמיתיים כמו הכנסות וגודל צוות, מגבלות של תקציב, זמן ושעות, איך נראית הצלחה ועד מתי, ולאן אתם נוטים כרגע ולמה. בלי אפשרויות מוגדרות כל יועץ ממציא כיוון משלו, ובלי הנטייה שלכם קשה ליועצים לבדוק אותה. אם קשה לנסח, אפשר לבקש מהסוכן להפוך שיחה חופשית לתדריך.
האם אפשר לסמוך על ההכרעה של המועצה?
אפשר להיעזר בה, לא לסמוך עליה באופן עיוור. המועצה טובה בהצפת סיכונים, בטיעונים שלא חשבתם עליהם ובהכרחה לנסח החלטה בצורה מסודרת. אבל היא מכירה רק את מה שסיפרתם לה, והיועצים הם פרשנות של חומרים פומביים. הדרך הנכונה היא לקרוא את העמדות ואת המחלוקות, להבין למה כל יועץ הגיע למסקנה שלו, ולהחליט בעצמכם, לפעמים גם בניגוד להמלצה.